אדולף אייכמן, בסביבות שנת 1941
אדולף אייכמן
הקטע הקולי במילים
אדולף אייכמן ביצע את פשעיו מתוך שכנוע פנימי. כבר בשנות השלושים המוקדמות הוא היה אחד השחקנים הראשיים בהוצאתה לפועל של רדיפת יהודיות ויהודים וגירושם. לצורך כך הוא עקף פעמים רבות במתכוון את הדרגים הרשמיים, אולם שום הליכים משמעתיים לא נפתחו נגדו. הוא אף הלך וצבר כוח והשפעה לעצמו ולמשרד הראשי לביטחון הרייך. כבר ב-1938, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה, הוא נודע בווינה כמומחה לגירוש האוכלוסייה היהודית – מי שיש בכוחו פשוט לשלוח אנשים אל מחוץ למדינה. בסתיו 1939 הוא ארגן גירוש של יהודיות ויהודים אוסטרים, צ׳כים ופולנים למזרח פולין, למקום שבו תוכננה הקמתה של "שמורת יהודים". ב-1940 הוקצה לו מדור גדול במשרד הראשי לביטחון הרייך, שהיה בפיקודו של ריינהרד היידריך. המדור עסק בגירוש ובהלאמת רכוש. כמנהל המדור, שנקרא כעת "המדור ליהודים", היה אייכמן בקיא יותר מכל אדם אחר במספר הגירושים והרציחות בפועל. כדי לזרז את רדיפתם היהודים ורציחתם, הוא הפעיל אמצעים בירוקרטיים ואיומים מול הרשויות האחרות, והתנהל מולן בתקיפות.
בהוראת היידריך כתב אייכמן את פרוטוקול הפגישה המוצג ממול. לימים כינה אייכמן את תוצאות הישיבה המסוכמות בפרוטוקול "הרחבת סמכות מוחלטת".