שילוח יהודים ויהודיות לעיני האוכלוסייה, אייזנך, 9 במאי 1942

גירוש היהודים מאייזנך

בשנת 1942 הוּבלו יהודי אייזנך (Eisenach) לעיני כל ברחובות עירם, אל תחנת הרכבת ממנה יגורשו. רק תשע שנים חלפו מאז העברת השלטון לנאצים. חלקים נרחבים מהאוכלוסייה הגרמנית היו שותפים לשינויים הקטנים והגדולים שבעזרתם קידם מאז המשטר הנאצי את רדיפת המיעוטים.

מרבית האוכלוסייה הגרמנית בחרה במשטר הנאצי, תמכה בו ורצתה בו.

היסטוריונים מכנים את הרייך השלישי "דיקטטורה בהסכמה" - כזו שהסתמכה על ציות נרחב.

קרוב לוודאי שלא כל מי שהריעו להיטלר – למשל חברי הנוער ההיטלראי הנלהבים – היו מודעים לגמרי או שותפים למטרות המדינה הנאצית ביחס למדיניות הרדיפה; וגם אלה שיצאו נשכרים והתעשרו מהרכוש שהוחרם מהמגורשים, לא תמכו בהכרח ברציחתם ההמונית. אולם מי שהתבונן בעניין במאורעות סביבו, מי שעקב בתשומת לב אחר נאומיו של היטלר וקרא עיתונים, יכול היה לדעת על רצח היהודים.