חוברת לרגל כנס לציון יום השנה ה-20 לפגישה בוואנזה, מערב ברלין, 1962
20 שנה ל״וועידת ואנזה״
הקטע הקולי במילים
ב-1962, 20 שנה לאחר ״ועידת ואנזה", ארגנה האקדמיה הפרוטסטנטית של ברלין כנס שהתקיים גם הוא בוואנזה. משפטו של אדולף אייכמן שנערך בירושלים באותה עת זכה לעניין ציבורי נרחב במדינות רבות, בין השאר בזכות הדיווחים היומיומיים בשידור ישיר בטלוויזיה. עבור רבים היה המשפט – שהסתיים בעונש מוות לאייכמן - עדות ראשונה לרצח השיטתי שבוצע ביהודי אירופה. גם הפגישה שנערכה בינואר 1942, והוזכרה במשפט בכינוי "ועידת ואנזה", זכתה לחשיפה מיידית נרחבת.
האקדמיה הפרוטסטנטית של ברלין ערכה עד אז אירועים רבים שעסקו בהיסטוריה של הנאציזם ובהתמודדות עם אותה תקופה. בכנס בינואר 1962, לצד אנשי כמורה והיסטוריונים, נשאו דברים גם אלה שחוו את הרדיפות על בשרם, למשל אלאונורה שטרלינג (Eleonore Sterling) ולאון פוליאקוב (Léon Poliakov), שהוציא לאור ב-1951 את אחד הפרסומים הראשונים על רצח היהודים. שטרלינג דיברה בין היתר על חלקה באשמה של החברה האזרחית במדינה הנאצית, וכללה את עצמה כיהודייה באשמה זו. פוליאקוב, שהיה שותף גם לאחדים מן הפרסומים המוצגים בתיבת התצוגה למעלה, ביקש למתוח קו מחבר בין העבר להווה, והציג מקרים מקבילים של רדיפת יהודים מאז ימי הביניים.
בין 70 המשתתפים בכנס הייתה ״למרבה השמחה, כמות גדולה של בני נוער״, כפי שדיווחה העיתונות בת הזמן. ככל הנראה היו אלה צעירים שהחלו לעסוק בתחילת שנות ה-60 במעורבות הדור של הוריהם וסביהם בפשעי הנאצים.